בית ברנר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־07:39, 24 ביוני 2011

בית ברנר הוא כינויו של בית מועצת הפועלים לשעבר של ההסתדרות בתל אביב, בעליה לשעבר של האגודה. שמו של הבניין בא ממיקומו ברחוב ברנר 5.

היסטוריה

מועצת הפועלים הייתה מקימת המועדון וניהלה ותיקצבה את כל המחלקות לאורך מרבית שנותיו. במודל ניהולי זה שימשה אגודת הפועל תל אביב על כל מחלקותיה למעשה כתת מחלקה תחת מועצת הפועלים.

מבנה ניהולי

אגודת הפועל ת"א באותם ימים הייתה גוף קטן במסגרת הפעילות הענפה ורחבת ההיקף של מועצת הפועלים. עם זאת עקב היותה גוף בירוקרטי הייתה תחת מבנה ניהולי ענף ומסובך, המפורט לדלקמן (בסדר יורד)

תפקיד	תיאור	תפקיד בהפועל
מזכיר מועצת הפועלים	אחראי על כל פעילות מועצת הפועלים	חסר תפקיד ישיר בהפועל, אך מעשית בתור הסמכות התקציבית וממנה אחראי תיק הפועל נדרש לעיתים קרובות לגייס כספים, לכסות חובות ולהתערב אישית על מנת לערוב לחוזים
אחראי תיק הפועל במועצת הפועלים	ניהול פעילויות אגודות הפועל באיזור עליו מופקדת מועצת הפועלים, ביניהן הפועל ת"א, הפועל יפו, הפועל כפר שלם, וכן הלאה	עקב היותה של הפועל האגודה הגדולה ביותר בתל אביב ובין הגדולות בארץ, התעסק רבות בניהולה. מאחר ושימש כתפקיד תווך בין מזכיר האגודה המנהל אותה בפועל למזכיר מועצת הפועלים, לעיתים קרובות נוצרו סכסוכים על סמכויות בינו למזכיר האגודה
מזכיר אגודת הפועל ת"א	אחראי-על על פעילויות המחלקות השונות באגודה, ביניהן כדורגל, כדורסל, כדורמים כדורעף, שחייה, משקולות וכו'	מאחר ומחלקות הכדורגל ובמידה פחותה הכדורסל דרשו את עיקר התקציב וזכו למרבית תשומת הלב הציבורית, התעסק המזכיר בעיקר בסוגיות הקשורות בניהולן
יו"רי מחלקות	ניהול מחלקה ספציפית באגודה	יו"ר מחלקה היה אחראי על ניהול מחלקת ספציפית באגודה, כגון למשל מחלקת הכדורגל
חברי הנהלה במחלקה	חברים בהנהלת מחלקה ספציפית, תחת יו"ר אותה מחלקה	לרוב עסקנים מקומיים במועצת הפועלים שמונו על מנת לסייע בניהול הקבוצה

שירותים מהמועצה

כחלק מהיותה גוף הסתדרותי זכתה הפועל לשירותים שונים מהמועצה, מלבד כמובן תקציבה השנתי. במסגרת חברת מת"ס (מתקני ספורט הסתדרותיים של מועצת הפועלים) הוקמו ונוהלו תמקני האגודה השונים, ביניהם בלומפילד, אוסישקין ומגרשים שונים ברחבי העיר שהועמדו ללא תשלום לשימוש המחלקות השונות וקבוצות הילדים והנוער

בנוסף עמדו לרשותה של הפועל "פלוגות הסדרן" (או "פלוגות הפועל"). אלו הוקמו בשנות ה-30 כמיליציה הסתדרותית שנועדה להתייצב בעיקר כנגד פלוגות בית"ר המקבילות, ובהמשך שימשו כזרוע ביצועית-פוליטית של ההסתדרות[1]. בהפועל סייעו הפלוגות בעיקר כסדרנים במשחקי הקבוצות.

ניהול תחת ההסתדרות

בראשית ימיה השחקנים היו חובבנים כמו בשאר הליגה, ומעשית לא היה צורך בתמיכה גדולה מצד מועצת הפועלים.

ברבות השנים הלכו והתמקצעו ענפי הכדורגל והכדורסל והחלה להתברר הבעייתיות שבניהול ההסתדרותי. למועצת הפועלים היו תמיד נושאים דחופים יותר להשקיע בהם תקציבים. כמו כן עסקניה לא הבינו דבר בניהול קבוצות ספורט, וגם אם הבינו עקב המבנה הניהולי המסובך היה קושי להעביר החלטות, ובמילא העסקנים התחלפו מדי כמה שנים ועברו לתפקידים אחרים במסגרת ההסתדרות ומועצת הפועלים.

דורות של שחקני הפועל מכל המחלקות התלוננו על הלנת משכורות, יחס לא הוגן ואדיש המתחלף לעיתים ביחס לא מקצועי המגובה רק בכוונות טובות, הקטנת תקציבים דווקא בשנים בהן הייתה צריכה המחלקה לנצל את יתרונה המקצועי ועוד. הדבר הוביל לכך ש"בית ברנר" הפך ברבות השנים לכינוי גנאי בציבור אוהדי הספורט והתקשורת המסמל את הניהול ההסתדרותי הלקוי, מבחינה מקצועית ופיננסית. שחקני הפועל ידעו שכדי לסדר את ענייניהם צריך "להפוך שולחנות" בבית ברנר. ביקוריהם בבית ברנר הפכו תכופים, וחזרו ועלו התלונות כי ביריבה העירונית מכבי העניינים מסודרים בהרבה.

ב-1995 נמכרה מחלקת כדורסל לבעלות פרטית, וב-1997 גם מחלקת הכדורגל. לאחר 70 שנה בניהול ההסתדרות, תם עידן בית ברנר והחל עידן הבעלות הפרטית בהפועל.

מועצת הפועלים עברה מהבניין לבניין ההסתדרות ברח' ארלוזורוב באמצע שנות התשעים עם המהפך בהסתדרות לאחר בחירתו של חיים רמון למזכ"ל. כחלק ממהלך מכירת נכסי נדל"ן במטרה לכסות את חובות ההסתדרות נמכר הבניין ב-1997 לחברה פרטית. בשנת 2008 נמכר שוב ליזם פרטי אחר, ויועד להפוך לבניין משרדים[2].

ציטוטים מפורסמים

"בתקופתי שיחקו בהפועל השחקנים הטובים ביותר בארץ, אבל היתה לנו ההנהלה הגרועה ביותר. הקבוצה נוהלה על ידי אנשי ההסתדרות, שהיו חסרי כל ידע בכדורגל. ג'רי בית הלוי ממכבי אמר לי פעם: 'תן לי לנהל את הקבוצה שלכם ובמשך עשר שנים לא יהיו לכם יריבים'" ~ שים בן יהונתן, מתוך הספר "אדום בנשמה"
"עוד לא קראתי בעיתון על מישהו מאנשי הקבוצה שידבר עליה טובות וזה כואב לי. נסה לדובב את ותיקי מכבי ולא תשמע מהם מילה רעה אחת על מועדונם. אבל אצלנו אפילו בארי לייבוביץ' מורח על ימין ועל שמאל"~ שים בן יהונתן, מתאר בכאב את אכזבת שחקני הפועל מניהול הקבוצה ע"י אנשי מועצת הפועלים, "חדשות הספורט" 1975

ראו גם

קישורים חיצוניים

שאול אייזנברג, המזכיר חייב ללכת!, 10.8.1973, חדשות הספורט
שאול אייזנברג, לאן זרמו המיליונים בהפועל ת"א, 13.6.1980, חדשות הספור
אברהם פינקלשטיין, האם הפועל תל-אביב בכלל קיים?, 25.7.1980, חדשות הספורט
במפלגת העבודה חוששים מכשלון כתוצאה מהדרדרות הפועל ת"א, 10.8.1980, חדשות הספורט
"לא יהיו קיצוצים וחיסולים בהפועל ת"א" - כתבה על סגירת מחלקות, 11.8.1980, חדשות הספורט
יהושע שגיא, הברנר הלוהט, 14.3.1975, חדשות הספורט
עלי מוהר, נמכרנו, טור בעקבות העברת הקבוצה ממועצת הפועלים לבעלות פרטית, 1995, העיר

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''בית ברנר''' הוא כינויו של בית מועצת הפועלים לשעבר של ההסתדרות בתל אביב. שמו של הבניין בא ממיקומו ברחוב ברנר 5.
+'''בית ברנר''' הוא כינויו של בית מועצת הפועלים לשעבר של ההסתדרות בתל אביב, בעליה לשעבר של האגודה. שמו של הבניין בא ממיקומו ברחוב ברנר 5.
-מועצת הפועלים הייתה מקימת המועדון וניהלה ותיקצבה את כל המחלקות לאורך מרבית שנותיו. בראשית ימיה השחקנים היו חובבנים כמו בשאר הליגה, ומעשית לא היה צורך בתמיכה גדולה מצד מועצת הפועלים.
+==היסטוריה==
+מועצת הפועלים הייתה מקימת המועדון וניהלה ותיקצבה את כל המחלקות לאורך מרבית שנותיו. במודל ניהולי זה שימשה אגודת הפועל תל אביב על כל מחלקותיה למעשה כתת מחלקה תחת מועצת הפועלים.
-ברבות השנים הלכו והתמקצעו ענפי הכדורגל והכדורסל והחלה להתברר הבעייתיות שבניהול ההסתדרותי. למועצת הפועלים היו תמיד נושאים דחופים יותר להשקיע בהם תקציבים. כמו כן עסקניה לא הבינו דבר בניהול קבוצות ספורט, וגם אם הבינו התחלפו מדי כמה שנים ועברו לתפקידים אחרים במסגרת ההסתדרות.
+===מבנה ניהולי===
+אגודת הפועל ת"א באותם ימים הייתה גוף קטן במסגרת הפעילות הענפה ורחבת ההיקף של מועצת הפועלים. עם זאת עקב היותה גוף בירוקרטי הייתה תחת מבנה ניהולי ענף ומסובך, המפורט לדלקמן (בסדר יורד)
+{| border="1" cellpadding="2" style="text-align:right" cellspacing="0" width="100%" align=""right"
+|- style="background:#FF0000;"
+!width="20%"|תפקיד
+!width="30%"|תיאור
+!תפקיד בהפועל
+|-
+|מזכיר מועצת הפועלים
+|אחראי על כל פעילות מועצת הפועלים
+|חסר תפקיד ישיר בהפועל, אך מעשית בתור הסמכות התקציבית וממנה אחראי תיק הפועל נדרש לעיתים קרובות לגייס כספים, לכסות חובות ולהתערב אישית על מנת לערוב לחוזים
+|-
+|[[:קטגוריה:מחזיקי תיק הפועל|אחראי תיק הפועל במועצת הפועלים]]
+|ניהול פעילויות אגודות הפועל באיזור עליו מופקדת מועצת הפועלים, ביניהן הפועל ת"א, הפועל יפו, הפועל כפר שלם, וכן הלאה
+|עקב היותה של הפועל האגודה הגדולה ביותר בתל אביב ובין הגדולות בארץ, התעסק רבות בניהולה. מאחר ושימש כתפקיד תווך בין מזכיר האגודה המנהל אותה בפועל למזכיר מועצת הפועלים, לעיתים קרובות נוצרו סכסוכים על סמכויות בינו למזכיר האגודה
+|-
+|[[:קטגוריה:מזכירי הפועל תל אביב|מזכיר אגודת הפועל ת"א]]
+|אחראי-על על פעילויות המחלקות השונות באגודה, ביניהן כדורגל, כדורסל, כדורמים כדורעף, שחייה, משקולות וכו'
+|מאחר ומחלקות הכדורגל ובמידה פחותה הכדורסל דרשו את עיקר התקציב וזכו למרבית תשומת הלב הציבורית, התעסק המזכיר בעיקר בסוגיות הקשורות בניהולן
+|-
+|[[:קטגוריה:יו"רי מחלקות|יו"רי מחלקות]]
+|ניהול מחלקה ספציפית באגודה
+|יו"ר מחלקה היה אחראי על ניהול מחלקת ספציפית באגודה, כגון למשל מחלקת הכדורגל
+|-
+|[[:קטגוריה:חברי הנהלה|חברי הנהלה במחלקה]]
+|חברים בהנהלת מחלקה ספציפית, תחת יו"ר אותה מחלקה
+|לרוב עסקנים מקומיים במועצת הפועלים שמונו על מנת לסייע בניהול הקבוצה
+|}
+===שירותים מהמועצה===
+כחלק מהיותה גוף הסתדרותי זכתה הפועל לשירותים שונים מהמועצה, מלבד כמובן תקציבה השנתי.
+במסגרת חברת מת"ס (מתקני ספורט הסתדרותיים של מועצת הפועלים) הוקמו ונוהלו תמקני האגודה השונים, ביניהם [[בלומפילד]], [[אוסישקין]] ומגרשים שונים ברחבי העיר שהועמדו ללא תשלום לשימוש המחלקות השונות וקבוצות הילדים והנוער
+בנוסף עמדו לרשותה של הפועל "פלוגות הסדרן" (או "פלוגות הפועל"). אלו הוקמו בשנות ה-30 כמיליציה הסתדרותית שנועדה להתייצב בעיקר כנגד פלוגות בית"ר המקבילות, ובהמשך שימשו כזרוע ביצועית-פוליטית של ההסתדרות[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C]. בהפועל סייעו הפלוגות בעיקר כסדרנים במשחקי הקבוצות.
+==ניהול תחת ההסתדרות==
+בראשית ימיה השחקנים היו חובבנים כמו בשאר הליגה, ומעשית לא היה צורך בתמיכה גדולה מצד מועצת הפועלים.
+ברבות השנים הלכו והתמקצעו ענפי הכדורגל והכדורסל והחלה להתברר הבעייתיות שבניהול ההסתדרותי. למועצת הפועלים היו תמיד נושאים דחופים יותר להשקיע בהם תקציבים. כמו כן עסקניה לא הבינו דבר בניהול קבוצות ספורט, וגם אם הבינו עקב המבנה הניהולי המסובך היה קושי להעביר החלטות, ובמילא העסקנים התחלפו מדי כמה שנים ועברו לתפקידים אחרים במסגרת ההסתדרות ומועצת הפועלים.
 דורות של שחקני הפועל מכל המחלקות התלוננו על הלנת משכורות, יחס לא הוגן ואדיש המתחלף לעיתים ביחס לא מקצועי המגובה רק בכוונות טובות, הקטנת תקציבים דווקא בשנים בהן הייתה צריכה המחלקה לנצל את יתרונה המקצועי ועוד. הדבר הוביל לכך ש"בית ברנר" הפך ברבות השנים לכינוי גנאי בציבור אוהדי הספורט והתקשורת המסמל את הניהול ההסתדרותי הלקוי, מבחינה מקצועית ופיננסית. שחקני הפועל ידעו שכדי לסדר את ענייניהם צריך "להפוך שולחנות" בבית ברנר. ביקוריהם בבית ברנר הפכו תכופים, וחזרו ועלו התלונות כי ביריבה העירונית מכבי העניינים מסודרים בהרבה.