הנצחה:זהר לוטרובסקי
| זהר לוטרובסקי |
|
| 26.05.1986 - 02.07.2005 |
קורות חיים
זהר נפל בעת שירותו ביום כ"ה בסיוון תשס"ה (2.7.2005) בתאונת דרכים שאירעה בצומת פולג. הוא הובהל במצב אנוש לבית-החולים "בילינסון", שם נאבקו הרופאים על חייו, אך ידם קצרה מהושיע. הוריו של זהר תרמו את איבריו לשבעה אנשים, שחייהם ניצלו בזכותו.
זהר היה בן תשע-עשרה בנופלו. במהלך השעות שחלפו עד להלוויה הוחלט במשפחה לערוך לו "הלוויה אדומה", כיאה לאוהד מושבע של "הפועל". זהר הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בשפיים, כשכל משתתפי הטקס עונדים סרטים אדומים לאות הזדהות, ורבים מהם לובשים חולצות אדומות. בלכתו הותיר זהר הורים, אחות ושני אחים.
הקשר להפועל
בתקופה זו התגלתה אהבתו הגדולה של זהר לכדורסל. הוא התגלה ככדורסלן מוכשר ומוביל, ועד מהרה הועלה לשחק עם הנערים הבוגרים. מגיל עשר ועד גיוסו לצבא שיחק בקבוצת הנוער "הפועל שפיים", וזכה עמה בגביעים ובמדליות. הוא לא הפסיק לשחק גם לאחר שעות האימונים ומעבר למשחקים הפורמליים, ועד שעות הלילה המאוחרות ניתן היה למוצאו במגרש הכדורסל השכונתי, משחק עם חבריו. בגיל שש-עשרה ניסה להגשים את חלומו ולהתקבל לנבחרת הקדטים של ישראל - אך הדבר לא צלח בשל גובהו. בהיותו בן שבע-עשרה, זכה בהתעניינות רבה מצד המאמן והמנהל של קבוצת הנוער "הפועל תל-אביב" בכדורסל, אשר ניסו לשכנע אותו כי יצטרף אליהם. מספר האב דני: "הם באו ודיברו אתו והוא התלבט, אבל בסופו של דבר, בשל מגבלת הגובה שלא אפשרה לו להתקדם, הוא החליט להישאר בשפיים". זהר היה אוהד מושבע של קבוצת "הפועל תל-אביב" בכדורגל; כצופה נלהב ופעיל היה מתעטף ולובש אדום בכל הזדמנות ואף צבע את אחד מקירות חדרו באדום.
רוצים להוסיף או לערוך מידע בדף ההנצחה? לחצו כאן.
הוספת תגובות
ניתן להוסיף תגובות לעמוד ההנצחה. אנא שימרו על שפה מכובדת ומכבדת.