שירי שואה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
"שתהיה שואה למכבי", חצי גמר גביע בכדורסל, 2011 | "שתהיה שואה למכבי", חצי גמר גביע בכדורסל, 2011 | ||
</div> | </div> | ||
יש המציבים את נקודת האפס של שירי השואה בקהל האדום, בחגיגות הפסד האליפות של מכבי ת"א כדורסל ב-1993. באירוע שהפך למיתולוגי חזרו בטיסה מהצפון לשדה דב שחקני מכבי ממשחק פלייאוף מכריע בגליל שהפסד בו קבע כי איבדו את האליפות. עשרות אוהדי הפועל הגיעו לשדה על מנת לשמוח לאידם, ועל מכוניתו של יו"ר מכבי [[שמעון מזרחי]] נחרטו צלבי קרס. | |||
השירים הוכנסו ע"י האולטראס בשער 5, אך הפכו נפוצים גם בקרב אוהדים רבים אחרים. נראה כי טרמינולוגית השואה בשירי העידוד נבעה במקור ממשחקי הכדורסל, כאשר התסכול מהניהול הכושל של המועדון בשילוב ההצלחה הדורסנית הנצחית של [[מכבי ת"א]] הובילו להקצנה בשנאה של האוהדים וביטויה המילולי. | השירים הוכנסו ע"י האולטראס בשער 5, אך הפכו נפוצים גם בקרב אוהדים רבים אחרים. נראה כי טרמינולוגית השואה בשירי העידוד נבעה במקור ממשחקי הכדורסל, כאשר התסכול מהניהול הכושל של המועדון בשילוב ההצלחה הדורסנית הנצחית של [[מכבי ת"א]] הובילו להקצנה בשנאה של האוהדים וביטויה המילולי. | ||
הקצנה זו באה לידי ביטוי כאמור בקריאות עידוד אשר השתמשו בביטויי שנאה הנחשבים מהקיצוניים ביותר בחברה הישראלית, ובהמשך הפכו לחלק אינטגרלי גם בשירי עידוד "רגילים" כגון [[אדום עולה בבלומפילד]] (שער 11 גטו). | הקצנה זו באה לידי ביטוי כאמור בקריאות עידוד אשר השתמשו בביטויי שנאה הנחשבים מהקיצוניים ביותר בחברה הישראלית, ובהמשך הפכו לחלק אינטגרלי גם בשירי עידוד "רגילים" כגון [[אדום עולה בבלומפילד]] ("שער 11 גטו"), [[הפועל היום יוצאים למלחמה]] ("אבי נמני נאו-נאצי בן זונה") ועוד. | ||
===שירים=== | ===שירים=== | ||
| שורה 16: | שורה 18: | ||
* [[שימו את ירושלים בירדן]] | * [[שימו את ירושלים בירדן]] | ||
* [[מספר 1 הוא גרמני]] | * [[מספר 1 הוא גרמני]] | ||
* [[הפועל היום יוצאים למלחמה]] | |||
===קריאות עידוד=== | ===קריאות עידוד=== | ||
| שורה 34: | שורה 37: | ||
* [http://ibba.one.co.il/General/Document.aspx?SiteId=6&id=3096 פסק דין בית משמעתי ב-2011], אתר האיגוד לכדורסל | * [http://ibba.one.co.il/General/Document.aspx?SiteId=6&id=3096 פסק דין בית משמעתי ב-2011], אתר האיגוד לכדורסל | ||
* [http://www.youtube.com/watch?v=3Lc3etBMHAg שתהיה שואה למכבי - ביצוע בחצי גמר גביע כדורסל 2011], youtube | * [http://www.youtube.com/watch?v=3Lc3etBMHAg שתהיה שואה למכבי - ביצוע בחצי גמר גביע כדורסל 2011], youtube | ||
* אריה מליניאק, [http://www.maliniak-blog.co.il/?p=401 על שירי הנאצה והשואה של אוהדי הפועל ת"א], 9.2.2011, ידיעות אחרונות | |||
* בן קפלן, [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4029663,00.html שיר הלל], 18.2.2011, ידיעות תל אביב | * בן קפלן, [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4029663,00.html שיר הלל], 18.2.2011, ידיעות תל אביב | ||
[[קטגוריה:שירים מהיציע]] | [[קטגוריה:שירים מהיציע]] | ||
[[קטגוריה:שירי שואה]] | [[קטגוריה:שירי שואה]] | ||
גרסה מ־09:37, 19 בפברואר 2011
שירי שואה הינו כותרת למגוון שירי וקריאות עידוד אשר הפכו פופולאריות ביציעי בלומפילד ואוסישקין החל מתחילת שנות האלפיים.
היסטוריה
"שתהיה שואה למכבי", חצי גמר גביע בכדורסל, 2011
יש המציבים את נקודת האפס של שירי השואה בקהל האדום, בחגיגות הפסד האליפות של מכבי ת"א כדורסל ב-1993. באירוע שהפך למיתולוגי חזרו בטיסה מהצפון לשדה דב שחקני מכבי ממשחק פלייאוף מכריע בגליל שהפסד בו קבע כי איבדו את האליפות. עשרות אוהדי הפועל הגיעו לשדה על מנת לשמוח לאידם, ועל מכוניתו של יו"ר מכבי שמעון מזרחי נחרטו צלבי קרס.
השירים הוכנסו ע"י האולטראס בשער 5, אך הפכו נפוצים גם בקרב אוהדים רבים אחרים. נראה כי טרמינולוגית השואה בשירי העידוד נבעה במקור ממשחקי הכדורסל, כאשר התסכול מהניהול הכושל של המועדון בשילוב ההצלחה הדורסנית הנצחית של מכבי ת"א הובילו להקצנה בשנאה של האוהדים וביטויה המילולי.
הקצנה זו באה לידי ביטוי כאמור בקריאות עידוד אשר השתמשו בביטויי שנאה הנחשבים מהקיצוניים ביותר בחברה הישראלית, ובהמשך הפכו לחלק אינטגרלי גם בשירי עידוד "רגילים" כגון אדום עולה בבלומפילד ("שער 11 גטו"), הפועל היום יוצאים למלחמה ("אבי נמני נאו-נאצי בן זונה") ועוד.
שירים
קריאות עידוד
- שתהיה שואה למכבי
- מ מ מכבי, תנשמו ת'ציקלון בי
- מכבי נאצים, מכבי נאצים, או אה או אה או אה
- פנאן הרג 6 מיליון
יחס לשירים
בקהל ומחוצה לו
מאז הוכנסו ליציעים נחשבים השירים למעוררי מחלוקת בקרב הקהל עצמו. היחס מחוץ לקהל אוהדי הפועל היה כמובן מחמיר יותר, וישנו כמעט קונצנזוס מוחלט על כך שהשירים נחשבים למאוסים בעיני רוב אוהדי הספורט בארץ, והם זכו לגינוי לעיתים קרובות באמצעי התקשורת. הדבר הוביל במידה רבה לאפקט בומרנג, מאחר ויצר תחושת ה"עליהום" בקרב רבים מהאוהדים, ותחושת איפה ואיפה ביחס מהחברה לשירים, בעוד שירים קיצוניים לא פחות מצד קהלים אחרים אשר בניגוד לקהל אוהדי הפועל נוקטים גם באלימות פיזית לעיתים קרובות, לא זכו להרגשתם ליחס דומה. כתוצאה הדבר רק עודד את השימוש בשירים בקרב פלגים מסויימים בקהל.
ענישה
בעונת 2010/11 נענשה הפועל כדורסל במשחק רדיוס במחזור ה-18 בעקבות השימוש בשירי שואה. זאת לאחר שאירחה את עירוני נהריה בבעלותו של שאול אייזנברג, בעליה לשעבר השנוא של הפועל, ועסקן מקושר במסדרונות האיגוד. לאורך כל המשחק זכה אייזנברג לקללות נמרצות מהקהל. למרות שבדו"ח השופט לא צויינו כלל הקללות הגיש אייזנברג תלונה, ועל סמך כתבה מצולמת בוואלה שהוגשה כראיה לבית הדין המשמעתי. בית הדין קיבל את טענותיו, הרשיע את הקבוצה וגזר עליה קנס 15 אלף ש"ח, ו-2 משחקי רדיוס (אחד על תנאי).
קישורים חיצוניים
- אדום לאדום זאב - כתבה המלווה את שאול אייזנברג במשחק ב-2011, 16.1.2011, וואלה
- פסק דין בית משמעתי ב-2011, אתר האיגוד לכדורסל
- שתהיה שואה למכבי - ביצוע בחצי גמר גביע כדורסל 2011, youtube
- אריה מליניאק, על שירי הנאצה והשואה של אוהדי הפועל ת"א, 9.2.2011, ידיעות אחרונות
- בן קפלן, שיר הלל, 18.2.2011, ידיעות תל אביב