מחאה בעקבות הריסת אוסישקין

המחאה על הריסת אולם אוסישקין היא המשכו של המאבק על אולם אוסישקין, שהסתיים בהריסת האולם ב2007.

שלט שנתלה על ידי אוהדים בבניין מחלקת השיט ביום השנה הראשון להריסת האולם.

מחאה נגד חולדאי

המרדף המאורגן

גם לאחר הריסת אולם אוסישקין המשיכה קבוצה קטנה של אוהדים לרדוף את ראש העיר רון חולדאי, וזאת מתוך תחושת נקם על ההריסה וכן מתוך רצון למחות על התנהלות העירייה בפרשה. חלק מהאוהדים עשו זאת באופן מאורגן[1] ורודפים את חולדאי לאירועים ציבוריים שונים וישיבות המועצה ומביעים בהם את מחאתם על ההריסה.

מחאה ספונטנית

בנוסף מתקיימות מדי פעם מחאות ספונטניות, בעיקר של תלמידי תיכון המסרבים ללחוץ את ידו באירועים שונים וקוראים קריאות מחאה על הרס האולם. כמו כן באופן קבוע במהלך משחקי קבוצת הכדורגל והכדורסל נקראות קריאות גנאי כנגד העירייה, רון חולדאי ושאול אייזנברג

יום השנה

ב-25 ביולי 2008 חל יום השנה הראשון להריסת האולם. בבוקר היום תלו אלמונים שלט על קיר מרכז השיט באוסישקין 3 עם אימרתו המפורסמת של יצחק "שחור" לוי "מי שלוקח את אוסישקין שאלוהים יקח אותו". השלט הורד תוך כשעתיים ע"י פקחי העירייה.

בערב אותו יום קיימו האוהדים טקס לציון שנה להריסת האולם. בעקבות בקשותיהם של אוהדים לא התקיים הטקס באיזור הגינה שהוקמה על חורבות אוסישקין. כ-200 אוהדים במועדון "סטודיו 49" בתל אביב, והקשיבו לנאומיהם של "שחור", רוני דניאל, לירון תאני, נתי גרנאי. כמו שרו משיריהם באירוע גבי ברלין ובועז בנאי. במהלך הערב הוקרן הסרט הקצר "כנגד כל הסיכויים" וכן הוקרנה ברכה מטעם שחקן העבר של הקבוצה רדנקו דובראש.

קישורים חיצוניים

המשך הרדיפה -

גלי גינת, אוהדי הפועל לא סולחים לחולדאי, 3.7.2008, זמן תל אביב
גלי גינת, האדומים ממשיכים לרדוף את חולדאי, 11.7.2008, זמן תל אביב

יום השנה -